מערכת העיכול הינה מערכת עצומה בגודלה הכוללת את כל המסלול שעובר המזון מהפה דרך המעיים ועד לפי הטבעת.

במשך תקופת חיים, יעברו כ- 100 טון של רכיבי מזון במערכת העיכול, אשר תשתמש בכ- 300,000 ליטרים של מיצי עיכול לשם עיכולו.

מערכת העיכול אחראית על עיבוד ופירוק המזון לחלקיקים קטנים אשר יכולים לעבור ספיגה דרך המעי ומשם עם זרם הדם הם עוברים לתאי הגוף. מערכת העיכול מורכבת ממספר מבנים חלולים המחוברים זה לזה ויוצרים צינור רציף אחד אשר תחילתו בפה וסופו בפי הטבעת.

 

הפה

הפה הוא התחנה הראשונה במערכת העיכול. כאן המזון עובר שלושה שינויים ראשונים, המתאימים אותו למעבר בצינור העיכול ומייעלים את פעולת העיכול בהמשך הדרך:

א. פירוק פיזי-מכני של המזון – פעולת הלעיסה מפרקת את גושי המזון לחתיכות קטנות.

ב. ריכוך המזון – הרוק המופרש מבלוטות הרוק, מרטיב את המזון ומרכך לעיסה רכה. העיסה הרכה יכולה להחליק בקלות ולהתקדם הלאה במערכת העיכול.

ג. התחלה של פירוק כימי של המזון – אנזים שמצוי ברוק מתחיל את תהליך הפירוק של הפחמימות. העמילן (רב-סוכר) מתפרק לסוכרים פשוטים יותר (דו-סוכר).

 

 

הוושט

הוושט הוא צינור שרירי, שתפקידו לדחוף את המזון מן הפה לעבר הקיבה, ואין בו המשך של פירוק המזון. אם כן, במערכת העיכול הוושט הוא רק תחנת מעבר. השרירים של דופנות הוושט מתכווצים בכל פעם בקטע אחר של הצינור. ההתכווצות וההרפיה של השרירים מתרחשות בגלים רצופים לאורך הצינור, וכך הן גורמות לדחיפת המזון מהפה לכיוון הקיבה.

 

הקיבה

תהליך פירוק המזון, שהתחיל בפה, ממשיך בקיבה. שרירי הקיבה החזקים לשים ומועכים את המזון בדומה לפעולתו של מערבל מזון. בדופן הקיבה יש שלוש שכבות שרירים לא רצוניים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים. בזמן שהקיבה “עובדת”, כל השרירים האלה פועלים יחד. ההתכווצות וההרפיה של שרירי הקיבה מערבלות את המזון לעיסה חלקה ואחידה.

 

הקיבה אינה רק טוחנת את המזון אלא גם מפרישה חומצה וחומרים נוספים, המפרקים את החלבונים שבמזון ליחידות המבנה המרכיבות את מולקולות החלבון – לחומצות אמיניות.

מיצי הקיבה הם חומצה חזקה, ויש להם תפקיד חשוב נוסף: הם גם משמידים חיידקים, שהצליחו לחדור לקיבה יחד עם המזון.

התריסריון

מבנה דמוי האות C אשר אורכו כ- 25 ס”מ. הוא מהווה את הקטע הראשוני של המעי הדק. לכאן מתנקזים צינורות מהלבלב והכבד. ספיגה של ברזל מתבצעת בתריסריון.

 

הלבלב

בלוטה האחראית ליצור נוזל בסיסי המנטרל את התוכן החומצי מהקיבה. מיצי הלבלב חשובים לפירוק של חלבונים, של פחמימות ושל חומרים שומניים.

בנוסף, הוא מפריש הורמונים, המשתתפים בוויסות של חילוף החומרים בגוף. ההורמון החשוב בהם הוא האינסולין, שתפקידו לווסת את ריכוז הסוכר בדם.

 

הכבד

איבר מרכזי בגוף האדם שתפקידו העיקרי ניטור רעלים. הכבד מיצר מלחי מרה אשר מסייעים בספיגת שומנים.

 

המעי הדק

המשך של התרסריון. אורכו של המעי הדק כ- 6-8 מטרים אצל אדם בוגר. הרירית מורכבת מזיזים מרובים אשר מגדילים את שטח הפנים של המעי ומעלים את כושר הספיגה שלו. התוכן נע בעזרת תנועות קצובות של המעי אשר מווסתות ע”י מערכת עצבית והורמונלית. במעי הדק מתבצעת ספיגה של חלבונים, סוכרים, שומנים, מלחי מרה, ויטמינים, מים ומלחים. שיירי המזון שלא עבר פירוק וספיגה עוברים אל המעי הגס.

 

המעי הגס

הוא צינור רחב וקצר יחסית. אין בו סיסים ועל כן שטח הספיגה שלו קטן. פעולתו העיקרית היא לספוג מים משיירי המזון שהועברו אליו מהמעי הדק. מה שנותר לאחר התהליך הוא הצואה, המופרשת החוצה.