מאמר מאת ד”ר מינה פארן
השיעול הוא תגובה על גירוי בדרכי הנשימה. מטרתו לפלוט ממערכת הנשימה חומרים מזיקים.
הסיבות השכיחות לשיעול כוללות זיהום בקטראילי או ויראלי בדרכי הנשימה, דלקת בגלל חשיפה לחומרים המגרים את דרכי הנשימה, או אלרגיה.
מבחינים בין שיעול עם ליחה לשיעול יבש. ברוב המקרים השיעול הוא תהליך המסייע לגוף. משתדלים לדכא אותו רק כשהוא נעשה טורדני ומגרה מדי.
(המוצר שלנו לטיפול בשיעול ומבוסס על הכתוב פה הוא מריאל שיעול).
הצמחים המומלצים לטיפול בשיעול פועלים לפי עקרונות שונים:
מרככים – demulcents צמחים המכילים ריר שמרפד קרומים ריריים ומגן עליהם. הם יכולים לסייע להפסקת שיעול ע”יכ שהם מונעים מגע בין החומרים המגרים והקרומים הריריים של דרכי הנשימה. הם מונעים נזק לקרומים הריריים של דרכי הנשימה שעלול להגרם ע”י המריכיבים המשתחררים בתהליך הדלקת. הם גם מקלים על הגירוי הנגרם על ידי השיעול.
מכייחים– expectorants צמחים המשנים את ייצור הליחה או את צמיגותה. הליחה נעשית פחות דביקה ויותר קל לפלוט אותה החוצה. צמחים מכייחים חשובים בעיקר במקרה של שיעול עם ליחה. רובם בטוחים לשימוש ואין להם תופעות לואי. הם נחשבים לנוגדי שיעול, מפני שנוכחות ליחה צמיגה בדרכי הנשימה מעוררת את רפלקס השיעול, והרחקה מסייע להפסקת השיעול.
מדכאי שיעול – צמחים המדכאים את רפלקס השיעול ע”י דיכוי האזור במוח השולט על רפלקס השיעול. הטוב מכולם הוא הקודאין המופק מפרג האופיום. צמחים אלה אינם פועלים על הבעיה שגרמה לשיעול, אלא רק מדכאים ומפסיקים אותו. בנוסף, אלה הם צמחים שהשימוש בהם מלווה בתופעות לואי, ומחייב יעוץ רפואי.
צמחים מכייחים
הצמחים המכייחים פועלים רובם על בסיס של ספונינים או של שמנים נדיפים. ישנם גם צמחים מכייחים בהם המרכיב הפעיל הוא אלקלואיד.
צמחים מכייחים המכילים ספונינים:
Primula veris בכור אביב
Polygala senega מרבה חלב
Saponaria officinalis בורית רפואית
Pulmonaria officinalis פולמונריה רפואית
Marrubium vulgare מרוביון מצוי
Glycyrrhyza glabra שוש קרח
שמנים נדיפים כמכייחים:
השמנים הנדיפים נספגים היטב כשהם נלקחים באופן פנימי. חלק מהם מופרש דרך הריאות. כשהמולקולות עוברות דרך הטרכאות הן ממריצות את תנועת הריסים שעל הקרומים הריריים ומניעות את הליחה.
ניתן להשתמש בשמנים הנדיפים גם בשימוש חיצונית.
מחקרים נעשו על קבוצת אנשים החולים בברונכיט כרוני. הם טופלו במשחה שהכילה תערובת של שמנים נדיפים: מנתול, קמפור, שמן אקליפטוס, שמן ברוש.
השיפור בנשימה, בשיעול,בכמות הליחה שהשתחררה ובמצב הריאות היה משמעותי מבחינה סטטיסטית כאשר נבדק מול קבוצת בקורת. הניסוי נערך בשיטת העיוורון הכפול.
מחקרים אחרים נעשו על נבדקים שהתשמשו בשמנים נדיפים בלקיחה פנימית, של קפסולות או טיפות.
השמנים הנדיפים שנבדקו הם: anethol, cineole, שמן אורן, שמן אקליפטוס שמכיל 70% cineole.
הוכח שהשמנים הנדיפים חודרים דרך העור אל זרם הדם ומגיעים אל דרכי הנשימה. הם חודרים גם ע”י אינהלציה, הרחה ואמבטיות.
צמחים מכייחים המכילים אלקלואידים
Cephallis ipecacuanha – ipeca
Lobelia inflata
שני הצמחים שמשו כמכייחים יעילים ברפואות מסורתיות הבאות מתרבויות שונות. בריכוזים גבוהים הם גורמים להקאה.
צמחים נוגדי שיעול מרככים– מכילי מוצילג
Symphytum officinalis קומפרי
Verbascum tapsus בוצין
Tussilago farfara טוסילגו
Plantago lanceolata לחך איזמלני
Linum usitatissimum פשתה
Cetraria islandic Iceland moss
מומלץ להשתמש בצמחים אלה כמשרה במים או כמיצוי בגליצרין צמחי.
צמחים מרגיעי שיעול – נוגדי עוויתות
Drosera rotundifolia דרוזרה
Thymus vulgare בת קורנית מצויה
Grindelia robusta גרינדליה
Glycyrrhiza glabra שוש קרח
Mellilotus officinalis דבשה רפואית
Angelica archangelica אנג’ליקה
צמחים נוגדי עוויתות מונעים התכווצויות של דרכי הנשימה ובכך הם מסייעים במניעת היצרות של דרכי הנשימה. משתמשים בהם במקרים של אסתמה, ברונכיט כרוני, שיעול.
תערובת לשיעול מומלצת ע”י הפרמקופאה השוויצרית:
Althea officinalis 10% חוטמית רפואית שורש
Glycyrrhiza glabra 10% שוש קירח שורש
Althea officinalis 10% חוטמית רפואית עלים
Verbascum tapsus 15% בוצין פרחים
Echinacea spp. 15% מיני קיפודנית שורש
Malva sylvestris 10% חלמית פרחים
Polygala senega 10% מרבה חלב שורש
Thymus vulgare 20% בת קורנית מצויה נוף הצמח
מינון: 1 כפית לכוס, 3-5 פעמים ליום
תערובת מומלצת ע”י הפרמקופאה הגרמנית
Althea officinalis 25% חוטמית רפואית
Foeniculum vulgare 10% שומר פשוט
Cetraria islandica 10%
Plantago lanceolata 15% לחך איזמלני
Glycyrrhiza glabra 10% שוש קירח
Thymus vulgaris 30% בת קורנית מצויה
מינון: 1 כפית לכוס, 3-5 פעמים ליום
ספרות
Fox N. Effect of camphor, eucalyptol and mentholl on the vascular state of the mucus membrane. Arch Otolaryngol 6:112-122, 1977.
Buurrow A, Eccles R, jones AS.. The effects of camphor, eucalyptus and menthol vapor on nasal resistance to airflow and sensation. Acta Otolaryng (Stockholm) 96:157-161, 1983.
Boyd EM, Shepped E. The effect of inhalation of citral and geraniol on the output and composition of respiratory tract fluid. Arch Intern Pharmacodyn Ther 188:5-13, 1970a
Boyd EM Shepped E. Inhaled anisaldehyde and respiratory tract fluid. Pharmacol 3:345-352, 1970b.
Anderson J. Smith WG. The antitussive activity of glycyrrhetinic acid and its derivatives. J. Pharm Pharmacol 13:396-404, 1961
Martindale, The Extrapharmacopoeia 31 (Reynolds JEF,ed) The Pharmaceutical Press London, 1996
Mills S. & al.Principles and Practice of Phytotherapy. Churchill Livingstone,, N.Y London, 2000
