טיפול ומניעת סרטן הפרוסטטה באמצעות צמחי מרפא

Preventing and treating prostate cancer using herbs

מאמר מאת ד”ר מינה פארן

סרטן הפרוסטטה הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר אצל גברים. אצל רבים מהגברים הסרטן ממוקם בבלוטת הערמונית והם אינם יודעים על קיומו. לעתים קרובות מתגלה הסרטן על ידי בדיקה שגרתית של PSA- prostate-specific-antigen. בחלק מהמקרים הסרטן מתפרץ, שולח גרורות,  והופך לסרטן ממאיר.

מחקרים הראו, ששכיחות הסרטן המקומי דומה בארצות המערב ובסין, לעומת שכיחות הסרטן הממאיר שהוא נמוך בסין פי 20 לעומת ארצות מערביות (1,2). אצל מהגרים מסין, יפן או אפריקה, החיים בארה”ב עולה שכיחות הסרטן הממאיר, כשהם מסגלים לעצמם אורח חיים מערבי, עד שהיא משתווה לזו של האוכלוסיה המקומית (3,4).

ניתן להסיק ממחקרים אלה  שאורח החיים המערבי מעודד הפיכה של סרטן ממוקם, שאינו מסוכן, לסרטן ממאיר לטאלי, או שהוא גורם ליותר גברים לחלות בסרטן ממאיר ומסוכן.

מחקרים הראו קשר בין סרטן הערמונית, בדומה לסרטן השד, הרחם, השחלות והאשכים, ובין תזונה עשירה בשומנים רוויים מן החי או הצומח.

לסרטן הערמונית יש קשר הדוק עם כמה הורמונים.

ההורמון שנחשב למגביר שגשוג של תאי בלוטת הערמונית  הוא dihydrotestosterone- DHT. התוצאה היא גידול של הערמונית, שגורם ללחץ על צינור השתן ולהפרעות במתן שתן.

 DHT נוצר על ידי פעולת האנזים 5-alfa-reductase על טסטוסטרון.

הורמונים נוספים  הקשורים לסרטן הערמונית הם אסטרוגנים, הנוצרים על ידי פעילות של האנזים aromatase על טסטוסטרון, וכן נשאים של הורמונים, במיוחד   sex hormone-binding globulin-   SHBG(5).

SHBG הוא חלבון המצוי בפלסמה, ונקשר לאנדרוגנים ולאסטרוגן. בכך הוא מווסת את ריכוז ההורמונים החופשיים המצויים בפלסמה.

 הממברנה הפלסמטית של בלוטת הערמונית מכילה קולטנים ייחודיים ל-SHBG , שממלא תפקיד בהתפתחות של הגדלת בלוטת הערמונית.

צמחים בעלי פעילות אנטי אנדרוגנית גדלים באזורים שונים על פני כדור הארץ, והתושבים הכירו אותם וידעו כיצד להשתמש בהם.

הידוע מכולם הוא Serenoa repens- Saw palmetto,  שנחקר יותר מכל האחרים, ושתכשירים רבים ממנו מצויים בשוק.

Serenoa repens

צמח ממשפחת הדקליים שמשתמשים בפירות שלו. מחקרים in vivo ו- in vitro הוכיחו שהוא מעכב את האנזים 5-אלפה רדוקטאז, מעכב קשירה לרצפטור של DHT ובעל השפעות אנטגוניסטיות לאסטרוגן (6,7).

הפאזה הליפידית של הצמח אחראית לפעילות שלו. משתמשים בטינקטורה במינון של 3-5 מ”ל שלוש פעמים ביום, או במיצוי מכויל המכיל 80-90% של הליפידים במינון של 160-320 מ”ג ליום, כאשר משתמשים בו כצמח יחיד.

צמחים נוספים בעלי פעילות אנטי הורמונלית הם קליפת הגזע של Pygeum  africanum ושורש סרפד-

Urtica dioica. צרוף של שני הצמחים הוכח in vitro כמעכב של האנזימים  5-אלפה-רדוקטאז

ו-aromatase (8). האנזים aromatase הופך טסטוסטרון לאסטרוגנים שעלולים לעורר סרטן של הפרוסטטה. שורש הסרפד מעכב קישור של SHBG לקרומי התאים של בלוטת הערמונית (9).

Pygeum africanum

הוא עץ קטן ממשפחת הורדניים שמוצאו מדרום אפריקה. שימוש רפואי נעשה בקליפת הגזע. המרכיבים הפעילים שלו הם פיטוסטרולים: beta-sitosterol ו- beta-sitosterone

טריטרפנים פנטה–ציקליים: ursolic acid   ו- oleanic acid  וכן אסטרים של חומצה פרולית.

   פיטוסטרול

מחקרים קליניים הראו שיפור בזרימת שתן וירידה בתכיפות הטלת שתן.

Urtica spp.

הסרפד הוא צמח נפוץ מאד בארץ ובעולם. הוא שייך למשפחת הסרפדיים- Urticaceae. מינים אחדים של הצמח נחקרו והשימוש בהם רב. מאז שנים רבות היה ידוע השימוש בנוף הצמח כמזון וכרפואה.

השימוש בשורש לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת הוכח רק בשנים האחרונות.

 בודדו מהשורש מרכיבים רבים השייכים לקבוצות כימיות שונות, כגון, חומצות שומניות, טרפנים, phenylpropanes, lignans קומרינים, טרי-טרפנים, סטרולים, לקטינים, ceramides, scopolotine,

 beta-sitosterol, stigmasterol, campesterol, daucosterol, חומצה אוליאנית וחומצה אורסולית.

שורש הסרפד מעכב קשירה של 5alfa-dihydrotestosterone ל- sex hormone binding globulin (SHBG). מיצוי של השורש ב-10% אלכוהול הפחיתו את קשירת SHBG ל- 5alfa-dihydrotestosterone

ב-67% (5).

שורש הסרפד מפחית את הסימפטומים הקשורים לבלוטת ערמונית מוגדלת, אבל אינו גורם להקטנת הבלוטה ולהחזרתה לגודל הטבעי. המיצויים מהשורש מונעים עצירת שתן, דליפת שתן והשתנה תכופה.

המינון: חליטה מהשורש 4-6 ג’ ליום, מיצוי יבש ב-20% מתנול בריכוז 5:1 600-1200מ”ג,

טינקטורה 1:5 ב-40% אלכוהול 5 מ”ל.

קבוצת מרכיבים שהוכח הקשר בינה לבין סרטן הורמונלי, כגון, סרטן השד והפרוסטטה, היא זו של                הפיטואסטרוגנים.

פיטואסטרוגנים

הם מולקולות בעלות פעילות אסטרוגנית. המונח אסטרוגן בא מestrus-, הכינוי לתקופת הפוריות בחיי האשה. המקור הוא שמה של אלת הפיריון, Oestre, אצל עמים אנגלו-סקסונים עתיקים. פיטואסטרוגנים אינם זהים במבנה המולקולרי שלהם לאסטרוגן האנושי, אבל יש דמיון מסוים שמאפשר להם להתקשר לרצפטורים של אסטרוגן המצויים בתוך התאים. המונח פיטואסטרוגן מתייחס לתפקוד יותר מאשר למבנה הכימי.

הפיטואסטרוגנים התגלו באוסטרליה, בשנת 1946, כאשר כבשים שאכלו מין של תלתן, Trifolium substerraneum, הפכו לבלתי פוריות, ואילו הזכרים התחילו לייצר חלב. בשנת 1954 זיהו Bradbury ו-White בתלתן תרכובות אסטרוגניות, כולל, formononetin ו- genistein. עד 1990 התגלו תרכובות אסטרוגניות ביותר מ-300 צמחים.

שלוש הקבוצות העיקריות של הפיטואסטרוגנים הן:

Isoflavones

Coumestans

Lignans

שלוש הקבוצות משתייכות לקבוצה הגדולה של פוליפנולים.

Isoflavones:

 בודדו כ-70 איזופלבונים וכ-40 גליקוזידים של איזופלבונים. מביניהם יש פעילות אסטרוגנית אצל:

4:5,7- trihydroxyisoflavone  Genistein-

5,7-   dihydroxyisoflavone Daidzein-

Formononetin- 3-hydroxy-4-methoxyisoflavone

Biochanin A, glycitein

Genistein                      daidzein

הם נפוצים בטבע בעיקר אצל צמחים בני משפחת הקטניות. הם מגבירים קישור של חיידקים קושרי חנקן, ופעילים כנוגדי פטריות.

צמחים עשירים באיזופלבונים:

פולי סויה, נבטי סויה, תלתן אדום, נבטים של קטניות, שורש של קודזו- Pueraria lobata.

Coumestans

הנפוץ מביניהם הוא הקומסטרול המצוי בריכוזים נמוכים בצמחים רבים. ניתן לתאר את הקומסטרול כקומרין בעל אפיניות גבוהה לרצפטורים של אסטרוגן. הוא מצוי בעיקר בנבטי תלתן אדום, נבטי סויה,

נבטי אלפלפה ועלי אלפלפה .

הקומסטרול הוא הפיטואסטרוגן הפעיל ביותר, פי 30-100 יותר מאיזופלבונים. הקומסטרול המצוי בצמחי מרעה משפיע על הפוריות של צאן ובקר.

Lignans

אלה הם מרכיבים פנוליים המצויים בצמחים רבים. הם משמשים כאבני בנין לבניית הליגנין שבדופן התא הצמחי. ל-lignans יש פעילות אנטי סרטנית, אנטי מיטוטית, אנטי אוקסידנטית, פעילות אסטרוגנית חלשה ופעילות נוגדת אסטרוגן.

lignans הופכים בהשפעת חידקי המעי הגס ל- enterodiol  ו-enterolactone. מחקרים שנערכו עם זרעי פשתן הראו עליה תלויה במינון של אנטרודיול ואנטרולקטון בפלסמה ובשתן. נמצא שככל שצריכת חומרי המוצא גבוהה יותר עולה ריכוז המטבוליטים שלהם והפרשתם בשתן עולה.

האפיניות של האיזופלבונים של הסויה, ושל צמחים אחרים, קטנה פי 1000 מזו של האסטרדיול, אבל הריכוז שלהם יכל להיות גדול פי 1000 כאשר משתמשים בסויה כמוצר מזון(10). מקובל בין החוקרים שכאשר אוכלים איזופלבונים בריכוז של 100 מ”ג  ליום, מתקבלת בדם רמה מספיקה כדי לפעול על האסטרדיול החופשי המצוי בזרם הדם (11).

מחקרים ראשוניים מראים על קשר בין צריכת איזופלבונים מסויה ומתלתן אדום וירידה בסיכון לחלות בסרטן ערמונית ממאיר. מחקרים אחרים מראים ירידה ב-PSA, כתוצאה משימוש במוצרי סויה (12).

PSA –Prostate Specific Antigen, נוצר על ידי בלוטת הערמונית. רמת PSA עלולה לעלות בדם במקרים של סרטן הערמונית, גידול שפיר של הבלוטה, זיהום או דלקת של הבלוטה.

לאיזופלבונים מסויה יש בנוסף פעילות של מעכבי צמיחת כלי דם חדשים (13), הם מחישים אפופטוזיס של תאי סרטן הערמונית (14), מעכבים כמה אנזימים הקשורים לתהליך הסרטני והם נוגדי חמצון (15).

צמח חשוב נוסף המכיל פיטואסטרוגנים הוא Linum usitatissimum– פשתה. הפיטואסטרוגנים מצויים אצלו בזרעים, והם שייכים לקבוצת ה- lignan .

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו שהקרוטנואיד ליקופן מפחית סיכון לחלות בסרטן הערמונית.

ליקופן

מעכב גידול של תאי סרטן הערמונית in vitro. מחקרים אפידמיולוגים לא הראו קשר ברור בין שימוש של ליקופן כתוסף מזון, או כעגבניות, לבין סרטן הערמונית (17).

ליקופן הוא קרוטנואיד אדום עם 11 קשרים כפולים. המקור העשיר ביותר בליקופן הוא העגבניה. מקורות נוספים: אבטיח, גויאבה אדומה, אשכולית אדומה, פפאיה ועוד.

ליקופן כמגן מפני סרטן.

סיכום של 21 מחקרים שבדקו השפעה של אכילה יום-יומית של עגבניות, מוצרים שונים של עגבניות או תוספי מזון של ליקופן, הראה ירידה של 11% בסיכון לחלות בסרטן הפרוסטטה (18). הירידה התבטאה אצל אלה שקבלו ריכוזים גבוהים של עגבניות מבושלות.

המסקנות שהסיקו החוקרים הן שיש קשר בין ריכוזי ליקופן וסיכון נמוך יותר לסרטן הפרוסטטה, אבל חשוב לקבוע מהי הכמות וצורת הנתינה האופטימלית.

מחקרים נוספים הראו ירידה בסיכון לסרטן הקיבה (19) וסרטן השד בהשפעת ריכוזים גבוהים של ליקופן.

הראו גם ירידה ברמת PSA-prostate-specific antigen  בסרום אצל חולים בסרטן הפרוסטטה .

 מוצר שלנו בהתאם לפורמולות המומלצות ע”י ד”ר מינה פארן:

   תערובת צמחית להקטנת הפרוסטטה, מניעה וטיפול בסרטן הפרוסטטה

ספרות.

1. Gu F. et al. Preliminary study of benign prostatic hyperplasia and prostatic cancer inChina. Urology 44: 688-691, 1994.

2. Carter HB. et al. Clinical evidence for the implications of the multistep development of prostate cancer. J. Urol. 143: 742-746, 1990.

3. Shimazu H. et al. Cancers of the prostate and breast among Japanese and white immigrants in Los Angeles Country. Br. J. Cancer, 63: 963-966, 1991.

4. Moul JW. Black race is an adverse prognostic factor for prostate cancer recurrence following radical prostatectomy in an equal access health care setting. J. Urol. 155: 1667-1673, 1996.

5. Griffiths K. et al. Androgens, androgen receptors, antiandrogens and the treatment of prostate cancer. Eur. Urol. 32 (suppl. 3): 24-40, 1997.

6. Sultan C. et al. Inhibition of androgen metabolism and binding by a liposterolic extract of  “Serenoa repens B” in human foreskin fibroblasts. J. Steroid Biochem. 20: 515-519, 1984.

7. Di Silverio F. et al. Evidence that Serenoa repens extract displays antiestrogenic activity in prostatic tissue of benign prostatic  hypertrophy. Eur. Urol. 21: 309-314, 1992.

8. Hartman RW. et al. Inhibition of 5-alpha-reductase and aromatase by PHL-00801 (prostatonin), a combination of PY 102 (Pygeum africanum) andUR102 (Urtica dioica) extracts. Phytomedicine 3: 121-128, 1996.

9. Gansser D. Spitteller G. Plant constituents interfering with human sex hormone-binding globulin. Evaluation of a test method and its application to Urtica dioica root extracts. Z. Naturforsch. 50c: 98-104, 1995.

10. Goldin BR. et al. The relatinship between estrogen levels and diets of Caucasian American and Oriental immigrant women. Am J. Clin. Nutr. 44: 945-953, 1986.

11. Kurzer MS. Xu X. Dietary phytoestrogens (review). Ann. Rev. Nutr. 17: 353-381, 1997.

12. Jacobsen BK. et al. Does high soy milk intake reduce prostate cancer incidence? The Adventist Health Study (United States). Cancer Causes Control, 9: 553-557, 1998.

13. Fotsis T. et al. Genistein, a dietary-derived inhibitor of in vitro angiogenesis. Proc. Natl. Acad. Sci. USA, 90: 2690-2694, 1993.

14. Kyle E. et al. Genistein inhibits prostate cancer cell growth by inducing apoptosis (abstr). Proc. Annu. Meet. Am. Assoc. Cancer Res. 36: A2451, 1996.

15. Aldercreutz H. et al. Dietary phytoestrogens and prostate cancer (abstr). Proceedings of the Annual Meeting of the American Association for Cancer Research, 36: 687, 1995.

16. Demark-Wahneried W. Pilot study of dietary fat restriction and flaxseed supplementation in men with prosate cancer before surgery: Exploring the effect on hormonal levels, prostat-specific antigen and histopathologic features. Urology 58: 47-52, 2001.

17. Ziegler RG. Vogt TM. Tomatoes, lycopene, and risk of prostate cancer. Pharmaceutical Biology, 40: S59-S69, 2002.

18. Etminan M. et al. The role of tomato products and lycopene in the prevention of prostate cancer: a meta-analsis of observational studies. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 13: 340-345, 2004.

19. Kacuk  O. et al. Phase II randomized clinical trial of lycopene supplementation before radical prostatectomy. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 10:861-868, 2001.