מאת דר’ מינה פרן
שם עברי: מלון מר
שם אנגלי: Bitter melon
משפחה: Cucurbitaceae – דלועיים
חלקי צמח בשימוש: כל הצמח, מיץ מהפירות והעלים
מוצרים אצלנו באתר המכילים מלון מר: דיאב-או-לא
תאור בוטני:
הצמח גדל באזורים טרופיים באסיה, מרכז ודרום אמריקה ובמזרח אפריקה. זהו צמח מטפס בעל גבעולים דקים וקנוקנות. העלים בצורת כף יד, הפרחים צהובים. הפרי הצעיר הוא ירוק ודומה למלפפון קטן. כשהוא מבשיל הוא מגיע לאורך של
20 ס”מוצבעו כתום. הפרי מפוצל לשלושה חלקים, וכשהוא נפתח משתחררים הזרעים.
שם הסוג Momordica בא מלטינית ומשמעותו לנגוס. יתכן שהוא בא לבטא את הצורה המיוחדת של העלה שנראה כאילו נגסו אותו.
כל חלקי הצמח מרים, כולל הפרי.
רפואה מסורתית:
שימוש רפואי נעשה בחלקי הצמח השונים בארצות השונות שבהן הוא גדל. בדרום אמריקה נוהגים לגדל את הצמח. משתמשים בפרי ובעלים כירק מאכל, לאחר הרתחה במי מלח ושפיכת המים המרים.
מיץ מהפרי או חליטה מהעלים משמשים בתרבויות השונות לטיפול בסכרת, כנוגדי תולעים וטפילים שונים, וכן נגד זיהומים מיקרוביאליים.
הפירות משמשים לטיפול בגידולים, בכיבים, כמגבירי תאבון, אפרודיזיאק, כנוגדי עצירות, לטיפול במלריה
כקוטלי חרקים וכעוצרי דימומים.
הצמח כולו משמש לטיפול באסתמה, נגד הצטננות, אבנים בכליות, דלקת המעי הגס, דלקות עור, סכרת, דלקת הטחול, פסוריאזיס ומלריה.
מרכיבים:
העלים עשירים מאד במינרלים וויטמינים.
הם מכילים: סידן, פוספט, ברזל, נתרן, אשלגן, בטא-קרוטן, תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין וויטמין C.
הפירות מכילים מינרלים וויטמינים דומים לאלה של העלים. בנוסף הם מכילים ספונונים סטרואידליים הנקראים caranthin. פירות בוסר מכילים אלקלואיד הנקרא momordicin.
הפרי והזרעים מכילים פוליפפטידים דמויי אינסולין הנקראים p-insulin (plant-insulin) ואלקלואידים- Charantain.
פעילות:
היפוגליקמי, אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, מעכב Helicobacter pylori, מעכב את האנזים
Guanylate cyclase הקשור לפתוגנזה של פסוריאזיס ולויקמיה.
מנגנון הפעילות ההיפוגליקמית.
קושרים את הפעילות ההיפוגליקמית לשלוש קבוצות של מרכיבים: הספונינים הסטרואידליים- קרנטין,
הפפטידים דמויי האינסולין והאלקלואידים – charantain .
הקרנטין הוא תערובת של ספונינים וכולל:
Beta-sitosterol-beta-D-glucoside
5,25 stigmadien-3-beta-ol-glycoside
p-insulin מורכב מ-166 שיירים המכילים 17 חומצות אמיניות. הוא דומה לאינסולין של פרה (1-4).
אחת מהפעילויות של הצמח היא ברמה של הפנקריאס. הוא מגרה את תאי beta שבפנקריאס לשחרר אינסולין (5 ).
ישנם מחקרים שהראו גם עליה במספר תאי beta בפנקריאס אצל עכברים סכרתים.
מנגנון נוסף הוא של הספונינים המעכבים ספיגה של סוכר מהמעי (6).
הצמח מגביר סינתיזה של גליקוגן בכבד וממריץ את חמצון הגלוקוז (7).
מרכיבים של הצמח מעכבים גלוקוניאוגנזה, ע”י עיכוב האנזימים: glucose-6-phosphatase
Fructose-1,6-biphosphatase (7).
פעילות אנטי ויראלית:
הוכחה פעילות אנטי ויראלית in vitro נגד וירוס האיידס HIV. הצמח גרם לפגיעה בלתי הפיכה בחומצת הגרעין של הוירוס, שמנעה מהוירוס להתחבר ל-genome של הפונדקאי (8). החוקרים הראו ירידה במספר T- לימפוציטים שהותקפו על ידי הוירוס, ועיכוב של רפליקציה בתאים המודבקים (8). לא נעשו מחקרים קליניים בבני אדם המוכיחים את הפעילות האנטי ויראלית.
ניסויים קליניים:
המחקרים נערכו עם אבקה מהצמח או עם מיצויים, והראו ירידה ברמת הגלוקוז אצל בני אדם וחיות מעבדה (9-12).
הירידה ברמת הגלוקוז התחילה 30 דקות לאחר לקיחת הצמח, הגיעה לשיא אחרי ארבע שעות ונמשכה לפחות 12 שעות.
אחד המחקרים נערך על אנשים עם סוכרת מטיפוס 1 ו-2, בהשוואה לבריאים. המשתתפים קבלו בהזרקה מיצוי של האינסולין הצמחי שבודד והומס במים (9).
חלק מהמשתתפים קבלו פלצבו. התוצאות הראו ירידה ממוצעת של 21.5% אחרי שלושים דקות, 49.2% אחרי ארבע שעות ו-28% אחרי 12 שעות. בקבוצת הפלצבו היתה ירידה של 5% (9).
מחקרים אחרים נעשו עם 100 מ”ל מיץ סחוט של הפרי, והראו ירידה ברמת הגלוקוז בדם (12).
מחקר נוסף נערך עם מירתח מ-100 ג’ מהצמח שניתן כל בוקר, בהשוואה לאבקה מהפרי. לאחר שלושה שבועות התקבלה ירידה של 25% ברמת הגלוקוז אצל האנשים שלקחו אבקה, ושל 54% אצל אלה שלקחו את המירתח (11).
תופעות לואי:
מינון גבוה עלול לגרום לכאבי בטן ולשלשולים. דווח על שני מקרים של איבוד הכרה בגלל היפוגליקמיה אצל ילדים שקבלו חליטה מהצמח (13). אצל עכברים הראו ירידה בפוריות מ-90% ל-20% לאחר לקיחה יומית של מיץ מהפרי.
התוויות נגד: הריון. החלבונים שבודדו מהפרי הטרי גרמו להפלה אצל חיות מעבדה.
אינטראקציות עם תרופות אחרות: עלולות להיות תגובות עם תרופות אחרות להורדת רמת סוכר.
מינון:
בגלל המיגוון הרב של התכשירים שהשתמשו בהם במחקרים השונים, לא הוחלט עדיין על המינון האופטימלי.
המינון שניתן כאשר השתמשו במיץ מפרי טרי היה 50-100 מ”ל.
אין עד היום מחקרים הקובעים מהו המינון היעיל והבטוח לשימוש.
אין החלטה גם על מינון לגבי ילדים קטנים, אך מומלץ להיות זהירים מאד.
ספרות:
- Ng TB., Wong CM. et al. Insulin- like molecules in Momordica charantia seeds. J. Ethnopharmacol. 15: 107-117, 1986.
- Ng TB., Wong CM. Et al. Isolation and characterization of a galactose binding lectin with insulinomimetic activities from the seeds of the bitter gourd, Momordica carantia. Int. J. Pept. Protein Res. 28: 163-172, 1986.
- Wong CM et al. Screening of Trichosanthes kirilowii, Momordica charantia and Cucurbita maxima for compounds with antilipolytic activity. J. Ethnopharmacol. 13: 13-21, 1985.
- Khanna P. et al. Hypoglycemic activity of polypeptide-p from a plant source. J. Nat. Prod. 44: 648-655, 1981.
- Welihinda J. et al. The plant Momrdica charantia. Acta Biol. Med. Ger. 41: 1229-1240, 1982.
- Marles R. Farnsworth N. Antidiabetic plants and their active constituents: an update. Phytomedicine, 2:137-189, 1997.
- Sibib BA. et al. Hypoglycaemic activity of Coccinia indica and Momordica carantia in diabetic rats: depression of the hepatic gluconeogenic enzymes glucuse-6-phosphatase and fructose-1,6-biphosphate and elevation of both liver and red-cell shunt enzyme glucose-6-phosphate dehydrogenase. Biochem. J.292: 267-270, 1993.
- Lee-Huang S. et al. Inhibition of the integrase of human HIV type 1 by anti- HIV plant proteins MAP30 and GAP31. Proc. Natl. Acad. Sci. USA, 92: 8818-8822, 1995.
- Baldwa VS. et al. Clinical trials in patients with diabetes mellitus of an insulin-like compound obtained from plant source. Upsala J. Med. Sci. 82: 39-41. 1977.10.
- Leatherdale BA. et al. Improvement in glucose tolerance due to Momordica carantia (karela). Br. Med. J. (Clin Res. Ed). 281: 282,1823-4.
11. Srivastava Y. Antidiabetic and adaptogenic properties of Momordica carantia extract: an experimental and clinical evaluation. Phytother. Res. 7: 285-289, 1993.
12. Welihinda J. et al. Effect of Momordica carantia on the glucose tolerance in maturity onset diabetes. J Ethnopharmacol. 17: 277-282, 1986.
13. Raman A. Lau C. Anti-diabetic properties and phytochemistry of Momordica carantia. Phytomedicine, 2: 349-362, 1996.
