מאת דר’ מינה פרן
שם עברי: ג’ימנמה
שם אנגלי: Gymnema Sylvestre
משפחה: Asclepiadaceae – אַסְקְלֶפִּיִּים
חלקי צמח בשימוש: עלים
מוצרים אצלנו באתר המכילים ג’מנמה: דיאב-או-לא
תאור בוטני:
הג’ימנמה הוא מטפס מעוצה (liana) המגיע לגובה של 8מ’. הוא גדל בהודו, סין, מלזיה, סרילנקה, ויאטנם ודרום אפריקה. משמעות השמות ההודיים של הצמח Gurmar ו- Madhunashini היא “הורס סוכר”. הם מתייחסים לתכונת הצמח לבטל את הטעם המתוק.
רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בסכרת. בנוסף השתמשו בו במקרים של סוכר בשתן והפרעות בדרכי השתן. היום הוא נחשב לאחד הצמחים הטובים ביותר לטיפול בסכרת.
מרכיבים:
קבוצה של olenane – ספונינים, 4-10%, כולל gimnemic acids ו- gimnemsaponins,
dammarane שהוא פוליפפטיד.
פעילות:
מוריד רמת סוכר במקרים של סכרת מטיפוס 1 ו-2, מוריד רמת כולסטרול, נוגד טעם מתוק, מסייע להורדת משקל.
פרמקולוגיה: המרכיבים האחראים לדיכוי הטעם המתוק הם החומצות הג’ימנמיות ו-gimnemasaponins. הראו ש-gimnemasaponins מעכבים תמיסה של גלוקוז 0.1M. המנגנון הוא תחרות על תפישת רצפטורים לטעם מתוק.
תופעה זו ידועה גם אצל קופים, חולדות ועכברים. אצל בני אדם ושימפנזים הספונינים תופשים רצפטורים לטעם מתוק, אולם אין להם כל השפעה על רצפטורים הרגישים לטעם מר, חמוץ או מלוח. עיכוב הטעם המתוק מופיע כ-30 שניות לאחר ששותים או לועסים את הצמח.
העיכוב חל על הטעם המתוק באופן כללי, ללא הבדל אם המקור הוא סוכרוז, גלוקוז, ממתיקים מלאכותיים או פירות.
פעילות היפוגליקמית: המנגנון לפיו פועל הצמח הוא המרצה של שחרור אינסולין, עיכוב ספיגת גלוקוז מהמעי, ונראה שיש גם שיקום או תיקון של תאי לבלב המייצרים אינסולין.
מחקרים הראו שהצמח, בלקיחה אוראלית, האריך חיים של חולדות עם סכרת מושרית.
אצל ארנבות עם סכרת מושרית שקבלו את העלים כאבקה, הראו ירידה ברמת הסוכר בדם, עליה בריכוז הגליקוגן בכבד ובכליות.
הפרקציה של הספונינים שניתנה לעכברים בהזרקה, גרמה לעליה בריכוז האינסולין בפלסמה.
ניסויים קליניים שנערכו בבני אדם, הראו שמיצוי מימי, המקביל ל-8ג’ של הצמח, גרם לירידת רמת הגלוקוז עד לערך נורמלי במשך 6-8 חודשים. בנוסף היתה ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים. כמו כן הראו עליה ברמת האינסולין, הודות להגברת ייצור האינסולין.
אצל נבדקים בריאים לא נראתה ירידה ברמת הגלוקוז.
התוויות: סכרת מטיפוס 1 ו-2.
תשוקה לטעם המתוק.
הכנות ומינון: חליטה 6-12ג’ ליום.
כדורים 12ג’ ליום.
לדיכוי הטעם המתוק יש לשטוף את הפה עם 1-2 מ”ל מהמיצוי המימי. לחזור על הטיפול כל 2-3 שעות.
התוויות נגד: בלתי ידועות.
רעילות: אין. LD50 בעכברים 3.99ג’ ל-ק”ג.
ספרות.
Shanmuggasundaram ERB et al. Use of Gymnema sylvestre leaf extract in the control of blood glucose in insulin-dependent diabetis mellitus. J. Ethnopharmacol. 30: 281-294, 1990
Baskaran K. et al. Antidiabetic effect of a leaf extract from Gymnema sylvestre in non-insulin dependent diabetes mellitus patients. J. Ethnopharmacol. 30: 295-305, 1990.
Hellekant G. et al. Effects of gymnemic acid on the chorda tympani: Proper nerve responses to sweet, sour, salty and bitter taste stimuli in the chimpanzee. Acta Physiol. Scand. 124: 399-408, 1985.
Warren RP. Warren RM. Weninger MG. Inhibition of sweet taste by Gymnema sylvestre. Nature, 223: 94-95, 1969.
