השיעול הוא תגובה על גירוי בדרכי הנשימה. מטרתו לפלוט ממערכת הנשימה חומרים מזיקים.
הסיבות השכיחות לשיעול כוללות זיהום בקטראילי או ויראלי בדרכי הנשימה, דלקת בגלל חשיפה לחומרים המגרים את דרכי הנשימה, או אלרגיה.
מבחינים בין שיעול עם ליחה לשיעול יבש.
ברוב המקרים השיעול הוא תהליך המסייע לגוף. משתדלים לדכא אותו רק כשהוא נעשה טורדני ומגורה מדי.
הצמחים המומלצים לטיפול בשיעול פועלים לפי עקרונות שונים:
מרככים – demulcents צמחים המכילים ריר שמרפד קרומים ריריים ומגן עליהם. הם מסייעים להפסקת שיעול על ידי כך שהם מונעים מגע בין החומרים המגרים והקרומים הריריים של דרכי הנשימה. הם מונעים נזק לקרומים הריריים של דרכי הנשימה שעלול להגרם על ידי המרכיבים המשתחררים בתהליך הדלקת. הם גם מקלים על הגירוי הנגרם על ידי השיעול.
מכייחים– expectorants צמחים המשנים את ייצור הליחה או את צמיגותה. הליחה נעשית פחות דביקה ויותר קל לפלוט אותה החוצה. צמחים מכייחים חשובים בעיקר במקרה של שיעול עם ליחה. רובם בטוחים לשימוש ואין להם תופעות לואי. הם נחשבים לנוגדי שיעול, מפני שנוכחות ליחה צמיגה בדרכי הנשימה מעוררת את רפלקס השיעול, והרחקתה מסייע להפסקת השיעול.
מדכאי שיעול – צמחים המדכאים את רפלקס השיעול ע”י דיכוי האזור במוח השולט על רפלקס השיעול. הטוב מכולם הוא הקודאין המופק מפרג האופיום. צמחים אלה אינם פועלים על הבעיה שגרמה לשיעול, אלא רק מדכאים ומפסיקים אותו. בנוסף, אלה הם צמחים שהשימוש בהם מלווה בתופעות לואי, ומחייב יעוץ רפואי.
צמחים מכייחים- הצמחים המכייחים פועלים רובם על בסיס של ספונינים או של שמנים נדיפים. ישנם גם צמחים מכייחים בהם המרכיב הפעיל הוא אלקלואיד.
לטיפול בשיעול אנו ממליצים על:
סירופ סמבוק
