הנשימה היא מאפיין החיים הבסיסי ביותר. תהליך הנשימה הוא בעיקרו בלתי מודע ועל כן אנו נוטים לראות בו דבר מובן מאליו, אך למעשה מדובר בתהליך מורכב וחשוב לשמור על תקינותו בכל עת.
בנשימה קיימים למעשה שני תהליכים: נשימה חיצונית ונשימה פנימית.
הנשימה החיצונית מתחילה עם שאיפת אוויר המכיל חמצן וספיגת החמצן בדם ומסתיימת בנשיפה בה אנו פולטים בחזרה לסביבה פחמן דו חמצני.
הנשימה הפנימית מתייחסת לתהליך תחלופת החמצן והפחמן הדו חמצני בין תאי הגוף והדם ולניצול החמצן על ידי התאים לשם יצירת אנרגיה.
דרכי הנשימה
אוויר נכנס אל הגוף ויוצא ממנו דרך דרכי הנשימה העליונות שהן האף או הפה. במעבר דרך שערות האף עובר האוויר סינון ראשוני של לכלוך וחימום קל.
משם עובר האוויר דרך קנה הנשימה (טרכאה) שהוא צינור העשוי משריר ומרקמה אלסטית המוקף טבעות סחוס השומרות אותו פתוח וגמיש.
קצהו התחתון של קנה הנשימה מתפצל לשני סימפונות ראשיים שכל אחד מהם מוביל לריאה ומתפצל לענפים יותר ויותר קטנים.
הריאות עשויות מאלפי שקיקי אוויר זעירים המכונים נאדיות דרכן עובר החמצן אל הדם ופחמן דו חמצני עובר דרכן מהדם בחזרה למערכת הנשימה בכדי להפלט בנשיפה הבאה.
קרקעית הריאות נמצאת על הסרעפת, שהיא יריעה של שריר המפרידה את חלל בית החזה מחלל הבטן. כאשר היא מתכווצת בזמן שאיפה היא נעה כלפי מטה ומאפשר לריאות להתמלא באוויר. כשהיא רפויה בזמן נשיפה היא מתקשתת כלפי מעלה ומסייעת לפליטת האוויר.
