מערכת החיסון

תפקידה של מערכת החיסון היא להגן על הגוף מפני מחלות.

מערכת החיסון היא מכניזם טבעי שתפקידו למנוע נזק שנגרם על ידי פתוגנים (גורמי מחלות) שונים. למערכת החיסון יש יכולת לזהות גורם זר שפולש לגוף ולפעול נגדו.

מערכת החיסון מרחיקה מהגוף מיקרואורגניזמים שגורמים מחלה, או הורסת כל מיקרואורגניזם אלים שמצליח לפלוש לגוף, וכן מונעת ומצמצמת נזק שעלול להיגרם לגוף על ידי מיקרואורגניזמים כאלה.

למערכת החיסון יש שלושה קווי הגנה – חלק מהם לא ייחודיים ולא בררנים ואחרים ייחודיים לכל מיקרואורגניזם פתוגני.

אמצעי ההגנה של הקו הראשון

קיימים כל הזמן, ללא קשר לנוכחות פולש. הם מהווים חיץ בין העולם החיצוני ובין הגוף, ומונעים כניסת כל גורם זר לתוכו, ללא הבחנה בין פולש שעלול לגרום נזק לבין כזה שאינו מזיק לגוף.

• העור שמכסה את גופנו ומונע כניסה של פתוגנים

• דמעות ובלוטות רוק שמפרישות חומרים הפוגעים בפתוגנים

• כסוי של ריר מגן על פתחי גוף שפתוחים לסביבה החיצונית

• ריסים באף, בקנה הנשימה ובוושט, אשר משמשים כפילטר ומונעים מפתוגניים להיכנס לגוף

למרות אמצעים אלו, מצליחים לעיתים גורמים חיצוניים לחדור לגופנו. פריצת קו ההגנה הראשון של הגוף יכולה להיות דרך דרכי הנשימה, דרכי העיכול או דרך העור (בעקבות פציעה). כאשר נפרץ קו ההגנה הראשון, מתגייסים מנגנוני הגנה אחרים לעזרת הגוף.

מנגנוני ההגנה של הקו השני הם:

• היווצרות דלקת: תגובה המתפתחת במהירות באזור החדירה או הפגיעה של גורם חיצוני כלשהו. מיד לאחר שנגרם נזק לרקמה, מצטברים נוזלים באזור הפגוע ונוצרת דלקת.

• מנגנון הבולענות: מנגנון הבולענות מופעל תוך כדי היווצרות הדלקת. במנגנון זה פועלים תאים פאגוציטים. הפגוציטים הם תאים המסוגלים לבלוע ולעכל חיידקים, חד תאיים וחלקיקים של חומר זר. הפאגוציטים הם תאי דם לבנים-לויקוציטים מסוגים שונים. הלויקוציטים הם תאי דם הלבנים שתפקידם לשמור על הגוף נגד כל הפולשים. הם נעים בזרם הדם, אך הם יכולים גם לצאת מכלי הדם אל חלקי הגוף השונים. יש סוגים שונים של תאי דם לבנים: יש כאלה שבולעים גופים זרים שחדרו לגוף – הם עוטפים אותם ומעכלים אותם; ויש כאלה שיוצרים נוגדנים שיכולים לשתק גורמי מחלה שונים.

• הפרשת אינטרפרון: הפרשת האינטרפרון מתרחשת כאשר הפולש הוא נגיף, החודר אל תוך התאים והתא הפאגוציט לא מצליח לזהותו. במקרה כזה, מנגנון ההגנה שמופעל הוא הפרשה של חומר הנקרא אינטרפרון לתוך התאים אליהם חדר הנגיף. הפרשת האינטרפרון מגבירה את העמידות של התאים כנגד הנגיף שחדר. האינטרפרון גם מגביר את כושר הבליעה שלהמקרופאג'ים. ומפעיל תאים הורגים (תאי T), שמשמידים את התא הנגוע. לאינטרפרון יש גם השפעה מעכבת על מחזור חלוקת התא, ועל ידי כך נמנעת התרבות הנגיף.

בשונה ממנגנוני ההגנה של הקו הראשון, מנגנוני ההגנה של הקו השני הם מנגנונים מושרים; הם מתחילים לפעול רק לאחר שנוצר מפגש עם הגורמים הזרים שפלשו לגוף.

התגובה של מנגנונים האלה היא תגובה מקומית ובלתי ייחודית. כלומר היא מרחיקה ומנטרלת את הגורמים הזרים באתר מסוים בגוף ללא הבחנה בסוג הפולשים.

 

כיצד פועל קו ההגנה השלישי כנגד גורמים זרים-פתוגנים החודרים לגוף?

מערכת החיסון הלא-ייחודית אינה מסוגלת להתמודד כהלכה עם כל הפולשים, ויש פולשים שהם עמידים בפניה. כאשר גורם זר שחדר לגוף מצליח לעבור את קו ההגנה הראשון ואת קו ההגנה השני, הוא נתקל במנגנונים של קו ההגנה השלישי. המערכת הפועלת כקו ההגנה השלישי היא מערכת חיסון ייחודית.

מערכת החיסון הייחודית, בשונה מכל שאר מערכות הגוף, אינה ממוקמת במערכת איברים אחת מוגדרת, אלא מצויה בכל הגוף וקשורה קשר הדוק למערכות הדם והלימפה.

בקו הגנה השלישי פועלים תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים, שהם תאי דם לבנים בעלי קולטנים ספציפיים לאנטיגן מסוים. כשלימפוציט מזהה את האנטיגן, בעזרת הקולטן, הוא מתרבה. שאר הלימפוציטים, אשר קולטניהם לא זיהו אנטיגן, לא מתרבים.

ומאקרופאג'ים שפעלו בקו ההגנה השני, אך ההבדל העיקרי הוא שתגובת קו ההגנה השלישי מתרחשת בגוף כולו ולא רק במקום הפגיעה.

 

את מערכת החיסון מפעילים גורמים זרים החודרים לגוף. כל גורם זר שחודר לגוף ומעורר את מערכת החיסון לפעול נגדו נקרא אנטיגן. אנטיגן יכול להיות, למשל, חיידק, נגיף, אבקת צמחים, ארס של בעלי חיים וגם מולקולות מסוימות. למעשה, תגובת החיסון אינה מתבצעת כנגד מולקולת האנטיגן כולה אלא רק כנגד אתרים מסוימים המצויים על פני האנטיגן. אתר כזה נקרא דטרמיננטה אנטיגנים. כל דטרמיננטה אנטיגנים בנויה מכמה חומצות אמינויות.